הגדלת חזה: כיצד בוחרים את השתל, את מיקומו ואת החתך

רוב הנשים מגיעות לפגישה הראשונה לקראת הגדלת חזה עם שאלה אחת: “איזה גודל?”. זה הגיוני, אך זו אינה ההחלטה הראשונה. לפני הגודל ישנן שלוש החלטות הקובעות עד כמה טבעית תהיה התוצאה ועד כמה היא תחזיק מעמד לאורך הזמן: סוג השתל, המיקום שבו יושתל והחתך שדרכו יוחדר.

שלושתן תלויות במשהו שהמטופלת אינה בוחרת: האנטומיה שלה.

מה אנו מודדים בפגישה

רוחב בית החזה, רוחב השד הקיים, עובי העור והרקמה שיכסו את השתל, מיקום הפטמה, המרחק מהקפל התת-שדי, והאם שני השדיים סימטריים (רק לעיתים רחוקות הם סימטריים לחלוטין). מדידות אלה מצמצמות את טווח השתלים המתאימים לגוף מסוים. שתל רחב מבסיס השד אינו נותן תוצאה “גדולה יותר”; הוא נותן תוצאה לא טבעית.

בתוך הטווח הזה, מה שהמטופלת רוצה הוא הגורם השני. הפגישה הראשונה היא הערכה, לא התחייבות, ואין צורך שתחליטו על דבר לפני שתגיעו.

סוג השתל

שתלים מוסיפים או משחזרים נפח ויכולים לשפר את הפרופורציה ואת הסימטריה. סוגם והבליטה שלהם (כלומר עד כמה הם בולטים “כלפי חוץ” ביחס לרוחבם) נבחרים על סמך מטרות המטופלת, העור ורקמת השד. שתלי סיליקון חלקים מתוכננים כך שתהיה להם התחושה והניידות של רקמת השד, ושישמרו על רכותם לאורך זמן.

אצל מטופלות עם רקמה דקה מאוד, ניתן לשלב את השתל עם השתלת שומן מהבטן או מהירכיים, המכונה הגדלת חזה היברידית. השומן מוחדר בין השתל לבין העור ומפחית את הסיכוי שקווי המתאר של השתל ייראו על פני השטח.

מתחת לשריר או מאחורי הבלוטה

השתל ממוקם מתחת לשריר החזה או מאחורי רקמת הבלוטה של השד, מעל השריר.

מתחת לשריר: מתאים למטופלות עם עור דק ומעט רקמת שד. השתל מכוסה על ידי השריר והרקמה הטבעית, ולכן התוצאה טבעית במראה ובמישוש, וההפרדה בין רקמת השד לבין השתל מקלה על בדיקות ממוגרפיה בהמשך.

מאחורי הבלוטה: מתאים לנשים עם עור עבה יותר ורקמת שד מספקת. ההחלמה בדרך כלל פחות כואבת ומהירה יותר.

אף אחת משתי האפשרויות אינה “טובה יותר” באופן כללי. כל אחת טובה יותר לרקמה מסוימת.

החתך

בקפל התת-שדי החתך הנפוץ ביותר, בקפל שמתחת לשד. הוא קושר לסיכון מופחת לסיבוכים, כמו אובדן תחושה בפטמה או התכווצות קופסית, ומאפשר את הגישה הישירה ביותר לשריר. זה החתך שאני ממליץ לרוב המטופלות.

סביב העטרה בגבול שבין העטרה לבין עור השד. קשור לשיעורים גבוהים יותר של התכווצות קופסית ולירידה אפשרית בתחושת הפטמה, בהשוואה לחתך בקפל התת-שדי.

בבית השחי חתך קטן בבית השחי, והשתל מוחדר באמצעות מצלמה ומכשירים מיוחדים. העור הדק והקפלים הטבעיים של האזור מסווים את הצלקת.

למה לצפות אחרי הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ונמשך 30 עד 40 דקות, אלא אם הוא משולב עם ניתוח נוסף, כמו הרמת חזה. בדרך כלל חוזרים הביתה באותו יום. חזיית ההחלמה נלבשת שישה עד שמונה שבועות.

תחושת המתיחות נמשכת משלושה שבועות ועד שלושה חודשים. הבצקת העיקרית שוככת מהר, אך השדיים עשויים להישאר נפוחים ורגישים במשך חודש או יותר; השינוי המורגש מגיע אחרי השבוע השני, והשתלים מתחילים “לשבת” במקומם בשבוע השלישי. החזרה לפעילות היומיומית נעשית בתוך שבוע עד שבועיים, לפעילות גופנית בתוך כחודשיים, והצורה הסופית נראית בתוך שלושה עד ארבעה חודשים.

הגודל, אחרון

כאשר כל אלה נקבעו, הגודל נבחר בטווח שהאנטומיה שלכם מאפשרת, וכאן דעתכם מכריעה יותר מכל דבר אחר. התמונות שאתם מביאים עוזרות לי להבין מה אתם מתכוונים ב”טבעי” או ב”מלא”, ולא כיעד: הגוף של אישה אחרת אינו הגוף שלכם.

עבור המטופלות שלנו באתונה, הייעוץ, הניתוח (ב-Iatriko Athinon או ב-Mediterraneo Hospital) והמעקב שלאחר הניתוח מתקיימים כולם באתונה.