הנקה עם שתלי חזה
רוב הנשים עם שתלי חזה יכולות להניק. השאלה אם כמות החלב תושפע תלויה בעיקר במיקום החתך ובמיקום השתל — החלטות שמתקבלות בזמן ניתוח הגדלת החזה.
רוב הנשים עם שתלי חזה מניקות בהצלחה. כאשר מתעורר קושי, מקורו בדרך כלל בשתי החלטות שהתקבלו בניתוח הגדלת החזה המקורי: היכן בוצע החתך והיכן ממוקם השתל.
מדוע הגישה הניתוחית חשובה
צינורות החלב עוברים מרקמת הבלוטה אל הפטמה. חתך בקפל שמתחת לשד או בבית השחי אינו חוצה אותם. חתך סביב העטרה (פריאריאולרי) עובר קרוב יותר הן לצינורות והן לעצבים המעצבבים את הפטמה.
לעצבים האלה יש חשיבות רבה יותר ממה שנדמה. התחושה בפטמה היא שמפעילה את הפרשת הפרולקטין והאוקסיטוצין, ההורמונים שמניעים את ייצור החלב ואת שחרורו. פגיעה באספקה העצבית הזו עלולה להפחית את כמות החלב גם כאשר הצינורות עצמם שלמים.
מיקום השתל חשוב מסיבה דומה. שתל הממוקם בין רקמת השד לבין דופן בית החזה אינו פוגע בבלוטת החלב. מיקום שלוחץ על המבנים המייצרים חלב עלול להשפיע על הכמות.
בטיחות
אין ראיות לכך שסיליקון עובר לחלב האם; עמדת המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) היא שהוא אינו עובר. אין מחקר קליני הקושר בין שתלי חזה לבין מומים מולדים.
הסיכון הרלוונטי הוא דלקת שד (מסטיטיס). צינור חסום או היצמדות לא טובה של התינוק לשד עלולים להוביל לזיהום, וסיכון זה קיים אצל כל אם מניקה. מצב כזה מחייב התייחסות מהירה ולא המתנה ומעקב.
כאשר כמות החלב מוגבלת באמת
אצל חלק מהמטופלות הייתה רקמת בלוטה מוגבלת עוד לפני כל ניתוח — למשל כאשר השתלים הוכנסו לטיפול בשד תת-מפותח (היפופלסטי). אצל אחרות הוסרו רקמת השד והאספקה העצבית הקשורה בה במסגרת טיפול בסרטן. בשני המקרים המגבלה קודמת לשחזור או טבועה בו, ואינה נגרמת מניתוח אסתטי.
קשיים נפוצים ומה עוזר
כמות חלב מופחתת הנקה או שאיבה תכופות מעודדות את הייצור. היצמדות נכונה לשד משפרת במידה ניכרת את כמות החלב שעוברת בפועל לתינוק. לפני נטילת תכשירים צמחיים יש להתייעץ עם המיילדת או עם הרופא.
רגישות בפטמה שינויים בתחושה לאחר הגדלת חזה שכיחים ובדרך כלל זמניים. עיסוי של השד ותחבושת חמה לפני ההנקה עוזרים. קיימים מגיני פטמה, אך מומלץ להשתמש בהם לפי המלצה ולא כברירת מחדל.
עווית כלי דם בפטמה (vasospasm) — תחושה כואבת ושורפת המופעלת על ידי קור או מתח — עלולה להופיע, ויש לדווח עליה לרופא.
תנוחות תנוחת העריסה, תנוחת הפוטבול והנקה בשכיבה על הצד מתאימות כולן; איזו מהן נוחה תלוי במיקום השתלים.
קרע או דליפה של השתל בתקופה זו הם נדירים, אך כל שינוי פתאומי בצורה או בתחושה של השד מחייב בדיקה רפואית מהירה.
מה משתנה לאחר הריון
השדיים משנים צורה וגודל לאחר הריון והנקה, בין אם יש שתלים ובין אם לא. גלי הורמונים מגדילים את הבלוטות ואת הצינורות, העור נמתח כדי להכיל את החלב, וייתכן שלא יתכווץ במלואו לאחר מכן. גנטיקה, משך ההנקה, העלייה במשקל בהריון ומספר ההריונות משפיעים כולם על המראה הסופי.
השתל שומר על נפחו; הרקמה שסביבו לא בהכרח. כאשר התוצאה היא צניחה שמפריעה לכם, הרמת חזה היא הניתוח שמטפל בכך — ועדיף לשקול אותו לאחר שסיימתם להביא ילדים.
העלו את הנושא לפני הגדלת החזה
אם ייתכן שתרצו להניק בעתיד, אמרו זאת בפגישת הייעוץ. זהו שיקול בבחירת מיקום החתך ומיקום השתל, ואלה החלטות שקשה לשנות לאחר מכן.
שאלות שמטופלים שואלים
האם אפשר להניק עם שתלי חזה?
רוב הנשים יכולות. כמות החלב משתנה בהתאם לגישה הניתוחית — גם מיקום החתך וגם מיקום השתל משפיעים.
האם שתלי חזה משפיעים על הפוריות או על ההריון?
לא. שתלי חזה אינם משפיעים על הפוריות, על מהלך ההריון או על בריאות היילוד.
האם הנקה תפגע בשתלי החזה?
השתלים עצמם אינם ניזוקים מההנקה. מה שמשתנה הוא הרקמה והעור שמסביב, שייתכן שלא יתכווצו במלואם לאחר תקופת ההנקה. הרמת חזה יכולה לטפל בכך אם הדבר מפריע.
ההליך שאליו הדבר מתייחס
ניתוח להגדלת נפח החזה ולשינוי צורתו, באמצעות שתל או שתל בשילוב שומן מגופה של המטופלת. הבחירה ביניהם, וכן בחירת מישור השתל והחתך, נגזרות מאיכות הרקמה ולא מהעדפה בלבד.
לפני שאתם פועלים על סמך זאת
כל המידע כאן כללי. מה שרלוונטי לכם תלוי באנטומיה שלכם, בהיסטוריה הרפואית שלכם ובמה שאתם מבקשים להשיג, ואת כל אלה לא ניתן להעריך מתוך עמוד. אם אחת השאלות כאן היא שלכם, הביאו אותה לפגישת ייעוץ.