שקיות ועיגולים שחורים מתחת לעיניים — האפשרויות

שקיות ועיגולים שחורים מוזכרים בדרך כלל יחד, אך מדובר בשתי בעיות שונות עם גורמים שונים. טיפול שעוזר לאחת אינו עוזר בהכרח לשנייה.

הגורמים

שקיות מתחת לעיניים

• בליטת שומן. עם הזמן נחלשים הקרומים המחזיקים את השומן סביב העין, והשומן בולט החוצה.
• אגירת נוזלים. בעקבות תזונה עשירה במלח, אלרגיות, חוסר שינה או מחלות רקע.
• רפיון העור. עם אובדן הקולגן והאלסטין, השקיות נעשות בולטות יותר.

עיגולים שחורים

• עור דק וכלי דם הנראים דרכו.
• נטייה גנטית.
• חוסר שינה, ההופך את העור לחיוור יותר ואת כלי הדם לבולטים יותר.
• אלרגיות, עם דלקת ואספקת דם מוגברת לאזור.
• חשיפה לשמש וייצור מוגבר של מלנין.
• התייבשות ותזונה לקויה.
• שפשוף העיניים.
• הזדקנות, עם הידקקות העור.

האפשרויות הלא פולשניות

למקרים קלים, או כטיפולים משלימים:

• קרמים לעיניים עם רטינול, ויטמין C, פפטידים או קפאין.
• קומפרסים קרים, כאשר הבעיה נובעת מאגירת נוזלים או מאלרגיות.
• שינה, תזונה והקפדה על שתייה.
• אנטיהיסטמינים, כאשר הגורם הוא אלרגי.
• מוצרי קונסילר, לשיפור חזותי מיידי.

הטיפולים הזעיר-פולשניים

• חומצה היאלורונית. ממלאת את השקע שמתחת לעין ומפחיתה את ההצללה הנובעת מאובדן נפח. התוצאה זמנית ומחייבת טיפולים חוזרים.
• לייזר. מכוון לפיגמנטציית יתר או לכלי דם נראים, ומשפר את מרקם העור. בדרך כלל נדרשים כמה טיפולים.
• פילינג כימי. משפר את גוון העור ואת מרקמו, ומפחית פיגמנטציה שטחית.
• מזותרפיה. משפרת את הלחות ואת הגמישות של האזור.
• תדרי רדיו או HIFU. מעודדים ייצור קולגן ומסייעים במקרים קלים של רפיון.

האפשרות הניתוחית

בשקיות בולטות וברפיון משמעותי, ניתוח עפעפיים תחתונים הוא הפתרון המהותי ביותר. מטרותיו:

• הסרה או פיזור מחדש של השומן הגורם לשקיות, בגישה דרך העור או דרך הלחמית.
• הסרת עודף עור, כאשר קיים רפיון משמעותי.
• הידוק מבני התמיכה, כאשר נדרש שיפור בתמיכה.

הטיפול בשקיות הנובעות מבליטת שומן הוא בעל אופי קבוע. רפיון העור ממשיך להתפתח עם הזמן, אך התוצאה ארוכת טווח.

העיגולים השחורים הם עניין אחר

ניתוח עפעפיים אינו מכוון ישירות לעיגולים השחורים, אלא אם הם נובעים מההצללה שיוצרות השקיות. לעיגולים השחורים עצמם משתמשים בחומצה היאלורונית בשקע, בלייזר לפיגמנטציית יתר או לכלי דם נראים, ובפילינג כימי לפיגמנטציה שטחית.

ההערכה

מאחר שהגורמים שונים מאדם לאדם, בחירת הטיפול — שמרני, זעיר-פולשני או ניתוחי — נעשית לאחר הערכה אישית של האזור.