הגדלת חזה — דרכים, טכניקות ושיטות

עם הזמן, ההיריון ושינויי המשקל, השד מאבד ממוצקותו ומגמישותו. הגדלת חזה נועדה לשפר את הנפח ואת הצורה. הטכניקות שונות זו מזו, והבחירה נעשית על בסיס האנטומיה והמטרות של כל מטופלת.

שתל, שומן או חומרים להזרקה?

ב-EIPS הגדלת החזה נעשית באמצעות שתל. נפח השתל ידוע לפני הניתוח, ולכן את התוצאה ניתן לתכנן בדיוק. חומרים להזרקה, כמו חומצה היאלורונית, אינם משמשים להגדלת חזה.

השתלת שומן

שומן אינו משמש לבדו להגדלת החזה. בין 20 ל-50% מהשומן המועבר נספג בחודשים הראשונים, ולכן לא ניתן לתכנן בדיוק את הנפח הסופי.

עם זאת, הוא משמש יחד עם השתל, בהגדלה ההיברידית. השומן נלקח מהבטן או מהירכיים, עובר ניקוי ומוחדר בין השתל לבין העור. במטופלות עם רקמה דקה הוא מפחית את הסיכוי שקווי המתאר של השתל יבלטו מבעד לעור, ומסווה אי-סדירויות בקו המתאר. הוא משמש גם לשיפור התוצאה של הגדלת חזה או של שחזור חזה שבוצעו בעבר.

תאי גזע

“הגדלת חזה בתאי גזע” כשיטה עצמאית אינה קיימת. תאי גזע הם תאים קדומים רב-פוטנטיים, המתמיינים בהתאם לאזור שאליו הם מושתלים. הם נמצאים ברקמת השומן, אך לא ניתן להשתמש בהם לבדם להגדלת הנפח. מה שנעשה בפועל הוא העברה של שומן המכיל גם תאי גזע — כלומר השתלת שומן, עם אותן מגבלות.

ההגדלה הניתוחית

זוהי השיטה שתוצאותיה נשמרות לאורך הזמן הרב ביותר. לפני הניתוח מבוצעות המדידות הנדרשות ונבחר השתל המתאים, בהתאם למבנה הגוף ולמטרות של המטופלת.

תדרי רדיו

אנרגיית תדרי רדיו מפרידה בין הרקמות תוך עצירת דימום בו-זמנית, ללא יצירת חום גבוה. כך יוצר המנתח את הכיס שבו יונח השתל.

יתרונות המדווחים: פיזור חום קטן יותר בהשוואה לדיאתרמיה, כאב מופחת, סיכוי נמוך יותר לסיבוכים ולזיהום, החלמה מהירה יותר, דיוק רב יותר וריפוי טוב יותר של הצלקות.

מישורי ההנחה

מתחת לבלוטה (סאב-גלנדולרי)

כאשר לשד יש נפח מספיק והוא צנוח במידה קלה, השתל מונח מתחת לבלוטת החלב. הוא מכוסה ברקמת השד הטבעית.

מתחת לשריר (סאב-מוסקולרי)

כאשר השד קטן ואינו צנוח, השתל מונח מתחת לשריר החזה הגדול. השריר מכסה אותו ומחזיק אותו גבוה יותר, עם תוצאה טבעית יותר.

מתחת לפאסיה (סאב-פאשיאלי)

במבנה גוף רזה מאוד, השתל מונח מתחת לפאסיה (המעטפת) של השריר, ללא חיתוך השריר, עם שכבת כיסוי נוספת.